רכבת הילדים
בנאפולי שלאחר מלחמת העולם השנייה, העוני מגדיר את חיי היומיום של אמריגו ספראנצה הצעיר. בשנת 1946, ניצוץ של תקווה מגיח מבעד ליוזמה בהובלת המפלגה הקומוניסטית, שנועדה להעניק סיוע לצעירים הפגיעים ביותר בעיר. אמריגו מועלה על "רכבת הילדים" העושה את דרכה לעיר הצפונית מודנה, מסע המבטיח לעצב מחדש את מסלול חייו לנצח. עם הגעתו, הוא נאסף על ידי דרנה, אישה בודדה שסלידתה הראשונית מסתירה את הקשר העמוק שנועד להירקם ביניהם. בצפון, אמריגו מגלה עולם של יציבות, חינוך ומוזיקה. כישרונו המתפתח בנגינה בכינור הופך למגדלור של זהותו ושאיפותיו החדשות. עם זאת, צל עברו נותר בעינו; בנאפולי, אמו, אנטונייטה, נאבקת בעוני מוחץ ובסטיגמה חברתית צורבת על כך ש"ויתרה" על בנה. לכוד בין שני עולמות, אמריגו מוצא את עצמו קרוע בין החיים בצפון המציעים לו עתיד לבין הבית בדרום התובע את נאמנותו. בעודו מנווט בנוף המורכב של עקירה ובמשקלה של אהבת אם, עליו להתמודד עם השסעים החברתיים-פוליטיים של אומה השואפת להשתקם. דרמה נוקבת זו, הממוסגרת דרך הרהוריו של אמריגו המבוגר, בוחנת את ההקרבות שנעשו בשם ההישרדות ואת השפעתה המתמשכת של תוכנית ששינתה לנצח את חייהם של אלפים.
